כאשר הסיגריה מוצתת, הטבק בוער (נשרף) כדי להפיק עשן, שמכיל אלפי כימיקלים. מהרגע שהחלה, הבערה היא תהליך שמזין את עצמו, שימשיך כל עוד יש מספיק טבק (דלק) וחמצן זמינים.


combustion

 

כשהבערה מתרחשת, הטמפרטורה בקצה הסיגריה יכולה לעלות מעל ל-800°C.

הטמפרטורות הגבוהות גורמות להיווצרותם של יותר מ-6000 כימיקלים שונים 1,2כאשר חלק גדול מהם מזיק או בעל פוטנציאל לנזק.

 

רשויות בריאות הציבור סיווגו מספר מרכיבי עשן כגורמים סבירים למחלות הקשורות לעישון, כגון סרטן ריאות, מחלת לב ונפחת.
 

מספר רשויות בריאות כגון מנהל התרופות והמזון האמריקאי, משרד הבריאות הקנדי וארגון הבריאות העולמי (WHO) פיתחו רשימות עדיפות שמפרטות אילו כימיקלים שנחשבים למרכיבים מזיקים ובעלי פוטנציאל לנזק (HPHCs)‏3,4.

PMI 58 list of harmful

The PMI-58 list of harmful and potentially harmful constituents

A Report of the Surgeon General[1] 

The Chemical Components of Tobacco and Tobacco Smoke, Second Edition[2] 

Harmful and Potentially Harmful Constituents (HPHCs)[3] 

קרא את ה-Tobacco Reporting Regulations (SOR/2000-273)[4] 

 

במוצרי הטבק ללא עשן שלנו, אנו מסוגלים לשלוט בטמפרטורה באופן מדויק. יכולת זו מבטיחה שהטבק לא יגיע לטמפרטורה הדרושה להתרחשות הבערה. על-ידי הימנעות מבערה, אנחנו מפחיתים או מנטרלים לחלוטין את יצירת ה-HPHCs. עדיין צריך לחמם את הטבק כדי לשחרר ממנו ניקוטין וטעמים.


מאמרים קשורים